ארוחת טעימות מן המטבח הבינלאומי

הרעיון שעומד מאחורי הארוחה

המטבח האתני מעניין ומגרה אותי במיוחד, אולי כי נולדתי לאם תימניה (שבישלה רק אתני…) וגם כי אולי בנסיעותיי העסקיות האינטנסיביות עייפתי ממאכלי גורמה.

בנוסף, גם המטבח האתני הוא הסטוריה של בישולים שעוברים מדור לדור וכל דור מוסיף את הטאצ' שלו ולכן החלטתי להוסיף בכל מנה את האילתור שלי גם אם הוא שולי.

אני באופן שוטף מחפש מתכונים אתניים בספרים ובאינטרנט. הקושי היה להחליט מה מתוך עשרות אפשרויות.

המנה היוונית:

פלפל קלוי ממולא בגבינת פטה הינו מאכל מקומי בחבל הפלופונז ביוון. חשבתי שלשמן הזית שיוצקים בנדיבות על המנה , יהיה מעניין להוסיף אקסטרקט (רכז) אניס שיתאים לאוזו ששותים יחד עם המנה.

המנה האמריקאית:

מנה קלסית שמוגשת חמה. הוספתי לבישול טרגון להדגשת הטעם. סיננתי (בדרך כלל הצ'אודר אינו מסונן) והגשתי קר.

המנה הרוסית:

מנה של פועלים. בדרך כלל המילוי הוא של בשר חזיר. תערובת של בשר סרטנים באידוי ציר דגים וקרם פרש יתאים גם הוא לשמנת החמוצה ומלפפון חמוץ.

המנה התורכית:

כמעט ללא שינוי מהמקור. במקום גבינת קסר תורכית. הלכתי על פטה יוונית כדי להתחיל במהלכי שלום בין המדינות.

דרום אמריקה:

הופתעתי לגלות כי הסביצ'ה הינה דרך עולמית להכנת בשר דג ואפילו ביערות הונדורס מכינים סביצ'ה על בסיס חלב קוקוס. המתכון הראשוני יצא קצת טפל ולכן הוספתי פלפל אדום חריף וזה עשה את שלו.

היוזמה הפרטית:

קשה לשחזר את כל התהליך להרכבת המנה אבל הוא החל במחשבה מה זה בסיס ישראלי- סברס. טמפורה סברס היה שלב טיבעי. התוצאה הייתה מתוקה מדי ולכן הנחתי על בסיס גבינת עיזים. הרוטב של שזיפים חמוצים צריך היה לחבר בין כל המרכיבים.

המלבי הוא כבר קלאסיקה והעדפתי מתכון על בסיס שמנת (לא חלב או מים) וריבת השושנים הייתה שינוי מרענן לרוטב מי הוורדים הקלאסי.